3 דקות קריאה
איך החיים ייראו בעתיד הקרוב במטאוורס?

מה בדיוקי המציאות? מי אמר שאתה לא כבר שקוע במציאות מדומה?

לפני שאני נכנס לעומק, בואו נסתכל על פונג (Pong), או פשוט פונג באנגלית, פונג היה משחק המחשב הראשון אי פעם, השנה היא 1969.


בואו נסתכל על פונג.

בואו נסתכל על כמה מהמשחקים המתקדמים ביותר של היום.


בואו נסתכל על כמה משחקי מציאות מדומה התקדמו בפחות מעשור.

בואו נתקדם כמה שנים, נניח 10 שנים, זמן שבו אני מאמין שלא יהיה הבדל בין מציאות למציאות מדומה, מה שמוביל אותי לחשוב שאנחנו כבר חיים בתוך סימולציית מחשב. מי אומר שאנחנו לא בתוך משחק וידאו?

מאוד בקרוב נוכל לייצר דמויות מחשב שתהיה להן רצון חופשי ורגש, הדמויות הללו לא ידעו שהן בתוך משחק מחשב.

הסיבה שהתחלתי עם הדוגמה הזו היא שמציאות מדומה לא תהיה מוגבלת יותר למשקפיים; אנחנו מתקרבים במהירות ליום שבו מציאות מדומה תתקשר ישירות עם ממשק מוחי אנושי (BCI). עכשיו, אם אתה עדיין כאן, אני יכול להמשיך את המאמר.



VALVE פיתחה ממשק מוח-מחשב ישיר שניתן לשלב אותו במשקפי מציאות מדומה. חברות כמו Neuralink של אלון מאסק עובדות על ממשקי מוח שיתחברו למחשב וישקעו אותנו ביקום וירטואלי אינסופי, בדומה למטריקס האמיתי. לחילופין, אפשר פשוט לומר "מטאוורס".



מהו ממשק מוח-מחשב?

ממשקי מוח-מחשב הם סוג של תקשורת שמתרגם אותות עצביים לקלט שמחשב יכול לפעול עליו. המטרה של חברות כמו Neuralink בתחום המשחקים היא לאסוף נתונים פיזיולוגיים מהשחקן ולהשתמש בהם כדי ליידע את המשחק אם השחקן מרוצה, עצוב, מתוסכל, משועמם, ממוקד או מוסח. הרעיון הוא להבין מדוע זה קורה בכל הנסיבות - בין אם זו זעם שנגרם מתקלה במשחק או שמחה שנגרמה מהשגת מטרה מסוימת - ולבנות מערכות שממנפות את הנתונים האלה.



בטווח הקצר, Neuralink ו-VALVE רואות ב-EEG (אלקטרואנצפלוגרפיה) את הדרך הפשוטה ביותר לאסוף ולארגן את סוג הנתונים הפסיכולוגיים הזה, כך שמפתחים יוכלו ליצור משחקים יותר שקועים. אלקטרודות ממוקמות בצורה לא פולשנית בנקודות שונות על הקרקפת כדי למדוד את התנודות במתח של הנוירונים במוח בעזרת EEG.

EEG שימש למדידת מודעות, למידה, זיכרון וכוונה, ו-Neuralink ו-VALVE מקוות שהמושגים הללו, שהיו בעבר נושא למחקר מדעי, ימצאו את דרכם לעיצוב המשחקים המרכזי. הקסדה מעבירה EEG לפרויקטים כמו Open BCI, אבל רוב האנשים לא ילבשו אלקטרודה מלאה של 35 יחידות; כאן נכנסת AR/VR למטאוורס.

נתוני EEG, לעומת זאת, אינם פתרון מושלם. זה כמו לשבת מחוץ לאצטדיון כדורגל ולנסות להבין מה קורה במגרש אך ורק על סמך עוצמת תגובת הקהל. בגלל העבודה של איסוף אותות עצביים דרך הגולגולת, הקרקפת והשיער, הדור הנוכחי של מכשירי BCI הוא רועש, ו-EEG הוא אחד מהם.



למרות הידע המוגבר והדחיפה למשחקים שקועים יותר, ככל הנראה בעתיד יהיו שתלים מוחיים פולשניים יותר. עמית קיסר מתאר את זה כ"סף המציאות" - תהליך שהוא פולשני מבחינה טכנית אבל מציע הרבה יתרונות פוטנציאליים למשתמש תוך הפחתת הסיכון הכללי של התהליך.

אלון מאסק אמר ש-Neuralink מקווה להתחיל להשתיל את השבבים המוחיים שלה בבני אדם ב-2022, מאוחר יותר מהצפוי.



איך תראה העתיד של מציאות מדומה, מציאות רבודה, מציאות משולבת, מציאות מורחבת והמטאוורס?

איזה השפעה תהיה לזה על המין האנושי כולו? מה מחכה לנו בעתיד? האם עתיד האנושות בסכנה? האם זה אפשרי שהתערבות עם מכונות היא הצעד הבא באבולוציה האנושית שלנו? שמי עמית קיסר, ואני רוצה להזמין את כולכם למסע בעולם של אליס כדי לדון בנושאים האלה בסדרת המאמרים החדשה שלי.


מכיוון שהכל משתנה מדי יום, היה לי קשה להחליט מאיפה להתחיל את המאמר הזה ובאיזה סדר לכתוב את הדברים. טכנולוגיית המציאות המדומה של מטאוורס שצצה מהתהום צוברת תאוצה ומתבססת כטכנולוגיה המשמעותית ביותר שתשנה באופן יסודי את הבנתנו של המציאות שראינו עד היום.

במאמרים קודמים, סקרתי את ההיסטוריה של טכנולוגיית המציאות המדומה מראשיתה ועד היום. בואו נבחן קצת פרטים על טכנולוגיות המציאות המדומה הנוכחיות כדי להמשיך לנתח ולהבין לאן אנחנו הולכים. נתחיל עם מיקרוסופט, שהייתה החברה הראשונה בעולם שפיתחה ברצינות משקפי מציאות רבודה והיא כיום עובדת על הדגם השלישי שלה, HoloLens 3, עבור משקפי מציאות גבוהה שלה. HoloLens 2 היא חלק ממשפחת משקפי המציאות המשולבת או המציאות המשולבת, שהיא הצעד הבא אחרי משקפי המציאות המדומה.

לפני שנכנס לפרטים על משקפי מציאות רבודה, בואו נבחן כיצד הם עובדים. נתחיל עם סרטון שלנו  ולאחר מכן נמשיך.


הנה איך זה נראה בסרטון. ההבדלים בין משקפי מציאות מדומה למשקפי מציאות רבודה: בניגוד למשקפי מציאות מדומה, משקפי מציאות רבודה מאפשרים לך לראות את המציאות שלנו על ידי שכבת הולוגרמות על גבי המציאות הקיימת.

חברות נוספות, כמו נרל ומג'יק ליפ, מפתחות דגמים משלהן של משקפי מציאות רבודה, כולל מארק צוקרברג, החרא שגונב רעיונות.

נכון לעכשיו, משקפי המציאות הרבודה הללו יקרים. כמו כל מוצר חדש, כפי שכולנו יודעים, הוא יקר בהתחלה, אבל עם הזמן המחיר יורד בהדרגה עד שהוא מתאים לתקציב של כולם. משקפי מציאות רבודה יחליפו את הסמארטפונים בשנים הקרובות, ותאגידים גדולים מבינים שמי שישלוט בשוק המשקפיים ישלוט בכניסה לאינטרנט של הדור השלישי ולמטאברס.

מאוד בקרוב, משקפי מציאות רבודה ומשקפי מציאות מדומה יגרמו למחשבים להפוך למיותרים, מכיוון שכל עוצמת העיבוד תאוחסן בענן. על ידי דיבור עם המשקפיים בזמן טיול ברחבי העולם, הם יוכלו להסביר לנו מה אנחנו רואים ואיפה אנחנו נמצאים, ויספקו לנו הסבר מפורט על המקום, כולל תצוגה וירטואלית של האנימציה וההולוגרמות שאנחנו רואים. נוכל לנסוע אחורה בזמן או לעתיד באמצעות מציאות רבודה ומציאות משולבת, ונהיה מסוגלים לבצע טלפורטציה לכל מיקום ביקום בתוך שניות. לא נצטרך אפילו לצאת מהבית; הטיול יגיע אלינו.

בעתיד הקרוב כולנו נחיה גם ב"מציאות" הזו וגם במטאברס. כולנו יהיו לנו כפילים דיגיטליים (אווטרים), אפילו לבית שלנו, לרכוש שלנו, לחפצים שלנו, אפילו לחיות המחמד ולחברים שלנו, שיישוכפלו ליקום הווירטואלי.

החזון של חברות ההייטק הגדולות עבור כולנו בעתיד הקרוב הוא שהעולם כולו יהיה שולחן העבודה שלנו, ונשלוט במטאברס באמצעות מחשבותינו, פקודות קוליות, ותנועות. אז, אם נרצה לראות סרט, פשוט נאמר "סרט" והמשקפיים יקרינו את הסרט על מסך קולנוע וירטואלי (לא נצטרך יותר לקנות טלוויזיה אמיתית). נוכל לקחת את המסך איתנו לכל מקום, בין אם זה במטבח, ברחוב, ברכבת או בעבודה, ואם נרצה לשנות את הגודל ל-100 אינץ', פשוט נשתמש באצבעות שלנו כמו שאנו משנים את גודל התמונה בסמארטפון. נוכל גם לבחור מספר מסכים או מספר אפליקציות שרצות בו זמנית ברחבי העולם, לשדר סרטים לחברים, ולצפות בחלל וירטואלי מהר בטיבט או מהירח ביחד.

אנחנו חיים בעידן חדש כתוצאה מהרשתות החברתיות ובמיוחד מהקורונה. חיינו החברתיים השתנו בצורה דרמטית. אנו רואים פחות אנשים מבעבר, ועובדים ונפגשים דרך פלטפורמות אונליין. ועכשיו נעבור להיות סייבורגים אנושיים שיכולים לחיות במקביל במספר יקומים, ולאפשר לנו לחיות יחד או ליצור עלילה חדשה כלשהי שנרצה. ובכל יום לצאת להרפתקה חדשה, אינסופית.


Let's take a look at Meta's interpretation of digital reality (Metaverse)


know Let's take a look at microsoft teleportation


כפי שאתם יכולים לראות, אנחנו אפילו לא צריכים לעזוב את הבית כדי לחוות את העולם; העולם יכול להגיע אלינו. המחשבה הזו הביאה אותי לאחת השאלות המדעיות המרתקות של היום: משוואת דרייק, ששואלת, "איפה כל החייזרים?"

אז, איפה כל החייזרים? אחת התשובות לשאלות המדעיות הללו היא שברגע שתרבות מפתחת מציאות וירטואלית, היא כבר לא צריכה לנסוע לשום מקום. אני יודע שאני קצת סוטה מהנושא כאן, אבל אני מאמין שכל החייזרים במטאברס!



חזרה לעולם המציאות המוגברת, דמיינו את עצמכם חיים במטאברס תוך שאתם מרכיבים משקפי מציאות מעורבת. כל המכשירים הפיזיים שאתם רוכשים יהפכו לנכסים דיגיטליים. לא יהיה יותר טלוויזיה אמיתית; במקום זאת, תרכשו "סקין" לטלוויזיה; לא יהיו מחשבים, סמארטפונים או מכוניות. לא יהיו מוצרים פיזיים לצריכה. (כל הכבלים והמכשירים הפיזיים המרגיזים יהפכו למיושנים כתוצאה מכך.) דמיינו איך זה יהיה לקנות נכסים דיגיטליים ולעבוד בעולם הדיגיטלי. תפסיקו לדמיין! שלמו במטבעות וירטואליים וצרכו מוצרים וירטואליים! זהו העתיד הקרוב.



חברות הטכנולוגיה, ללא ספק, כבר החליטו כיצד ייראה העתיד. גוגל, מיקרוסופט, סוני, סמסונג, HTC, נויראלינק, מטא, ועוד חברות רבות אחרות יעצבו את עתיד האנושות.

לסיכום:

זכרו שבעתיד הלא רחוק, מכוניות יהיו אוטונומיות, ומנופים יהפכו לכלי רכב לגיטימיים וכלי רכב משלוחים, כמו המכוניות שכבר נוסעות הרבה יותר טוב מבני אדם. בעוד שהעתיד עשוי להיראות כמו מדע בדיוני, הוא אינו כזה! הוא השיג את כל מה שבני האדם רצו: רצינו לעוף, לנשום מתחת למים, לנחות על הירח ולהחליף חלקים מגוף האדם, ומי היה מאמין שרק לפני מאה שנה, היינו מסוגלים להשיג הישגים כאלה? אכן, הטכנולוגיה עוקפת את האנושות; זהו עובדה מדעית שמסמנת את תחילת הסינגולריות המחשבית.

מדענים ומדינות מפתחים במהירות בינה מלאכותית, ובקרוב נוכל לסרוק את המוחות שלנו למכונות ולבצע שלל הישגים מדהימים שאין להם עדיין מילים. מה דעתכם? האם זהו הצעד ההגיוני הבא בהתפתחות שלנו?



מאמר מעת אמית קיסר